פרקינסון והנטינגטון מאופיינות באובדן נוירונים מתקדם. מחקרים קודמים שהשתמשו ברקמות מנתיחה שלאחר המוות של בני אדם הראו את ההשפעה של הפרעות ניווניות של מערכת העצבים על נוירוגנזה בבגרות. המידה שבה תאי גזע עצביים בוגרים מופעלים באזור הסאב-ונטריקולרי והאם טיפולים כמו גירוי מוחי עמוק מקדמים נוירוגנזה בבגרות, נותרו לא ברורים.
עוד בעניין דומה
לאחרונה פורסמו בכתב העת Annals of Neurology, ממצאיו של מחקר בו חוקרים ביקשו לבחון אקטיבציה של תאי גזע עצביים בוגרים ונוירוגנזה באזור הסאב-ונטריקולרי של חולי הנטינגטון ופרקינסון שטופלו או לא עם גירוי מוחי עמוק. החוקרים ביצעו שימוש בדגימות מוח מנתיחה לאחר המוות מחולי הנטינגטון ופרקינסון שקיבלו או לא קיבלו גירוי מוחי עמוק לטווח ארוך של הגרעין התת-תלמי.
תוצאות המחקר הדגימו שהתרחשה עלייה משמעותית בעובי האזור הסאב-ונטריקולרי, בצפיפות התאים המתרבים ובתאי הגזע שהופעלו במוחם של חולי הנטינגטון ופרקינסון שטופלו עם גירוי מוחי עמוק. כמו כן, נצפתה בעלייה בצפיפות הנוירונים הלא בשלים במוחם של חולים אלה.
החוקרים הסיקו כי ממצאי המחקר מצביעים על כך שגירוי מוחי עמוק לטווח ארוך של הגרעין התת-תלמי מקדם התפשטות תאים ונוירוגנזה באזור הסאב-ונטריקולרי, אשר מופחתים במחלת פרקינסון. יחד, ממצאי המחקר מספקים גם אפיון מפורט של ההרכב התאי של האזור הסאב-ונטריקולרי והגרעין הזנבי באדם בוגר בריא ובמחלות פרקינסון והנטינגטון ומדגימים את הפלסטיות של אזורים אלה בתגובה לנוירודגנרציה.
מקור:
תגובות אחרונות