הגיוון הקליני של סכיזופרניה משתקף בשונות מבנית במוח. עדיין לא ברור כיצד שונות זו מתבטאת במאפיינים שונים של חומר אפור ולבן.
עוד בעניין דומה
לאחרונה פורסמו בכתב העת The American Journal of Psychiatry ממצאיו של מחקר בו חוקרים ביקשו להעריך כיצד ההטרוגניות המוחית בסכיזופרניה מתפלגת על פני אינדיקטורים מבניים רב-מודאליים.
החוקרים ביצעו שימוש במערך הנתונים ENIGMA של מדידות מוח מבוססות MRI מ-22 אתרים בינלאומיים עם עד 6,037 אנשים עבור מדידת מוח נתונה. נבדקו השונות והערכים הממוצעים של עובי קליפת המוח, שטח פנים קליפת המוח, מדד קיפול קליפת המוח, נפח תת קורטיקלי ואניסוטרופיה חלקית בקרב אנשים עם סכיזופרניה ונבדקי ביקורת בריאים.
תוצאות המחקר הדגימו שאנשים עם סכיזופרניה הראו שונות גדולה יותר בעובי קורטיקלי, שטח פנים קורטיקלי, נפח תת קורטיקלי ואניסוטרופיה חלקית בתוך הרשת הפרונטוטמפורלית והתת קורטיקלית. שונות מבנית מוגברת זו נקשרה בעיקר לתחומי תסמינים פסיכופתולוגיים, וקבוצת הסכיזופרניה הציגה לעתים קרובות ערכים ממוצעים נמוכים יותר במדדים המבניים המתאימים.
באופן בלתי צפוי, דפוסי הקיפול היו אחידים יותר אצל אנשים עם סכיזופרניה, במיוחד באזור הסינגולציה הקדמית הימנית. ערכי הקיפול הממוצעים של אזור הסינגולציה הקדמית הימנית לא היו שונים בין קבוצת הסכיזופרניה לקבוצת הביקורות הבריאות, ודפוסי הקיפול באזור זה לא היו קשורים לפרמטרים הקשורים למחלה.
החוקרים הסיקו כי בחולים עם סכיזופרניה, דפוסי קיפול אחידים באזור הסינגולציה הקדמית הימנית עמדו בניגוד לשונות הרב-מודאלית ברשת הפרונטוטמפורלית והתת קורטיקלית. בעוד ששונות ברשת הפרונטוטמפורלית והתת קורטיקלית נקשרה לגיוון הקשור למחלה, קיפול אחיד יכול להצביע על יחסי גומלין פחות גמישים בין גורמים גנטיים וסביבתיים במהלך ההתפתחות הנוירולוגית.
מקור:
תגובות אחרונות