דליריום הוא סיבוך נפוץ בקרב חולים עם שבר בירך, אך מחקרים רחבי היקף המשתמשים בנתונים שגרתיים לבחינת שכיחותו והקשרים שלו בעת ההגעה הראשונית לבית החולים הם נדירים יחסית.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Bone and Joint Journal, חוקרים ביקשו להעריך את השכיחות והתוצאים של דליריום בעת ההתייצגות הראשונית עם שבר בירך בקרב מדגם ארצי גדול.
המחקר התבסס על נתוני רישום קליני לאומי שנאספו באופן שגרתי וכלל את כל האנשים בסקוטלנד בני 50 ומעלה שאובחנו עם שבר בירך בין 1 ביולי 2019 ל-31 בדצמבר 2021. דליריום הוערך באופן פרוספקטיבי על ידי אנשי צוות רפואי כחלק מהטיפול השגרתי, באמצעות כלי הבדיקה המאומת 4AT, המיועד לאבחון מהיר תוך שתי דקות.
אנליזות רגרסיה לוגיסטית שימשו לבחינת הקשר בין ציוני 4AT לבין תמותה וחזרה הביתה תוך 30 יום, בהתחשב במשתנים מתערבים.
תוצאות המחקר הדגימו כי מתוך 18,040 חולים (גיל ממוצע 80, סטיית תקן 10; 70% נשים), 16,476 (91%) עברו הערכת 4AT בעת ההגעה. מתוכם, ל-3,386 (21%) היה ציון של 4 ומעלה, המעיד על דליריום.
חולים עם דליריום היו מבוגרים יותר, נטו לגור במוסדות סיעודיים, והיו להם ציונים גבוהים יותר במדד ASAי(American Society of Anesthesiologists) (כולם p < 0.001).
בנוסף, נמצא כי דליריום היה קשור באופן עצמאי להכפלה בסיכון לתמותה במהלך האשפוז (יחס סיכויים מותאם 2.26, רווח בר-סמך 95%: 1.79-2.84) ולתמותה תוך שנה (יחס סיכויים מותאם 2.05, רווח בר-סמך 95%: 1.83-2.29). כמו כן, נמצא קשר לירידה מובהקת בהסתברות לחזור הביתה תוך 30 יום (יחס סיכויים מותאם 0.27, רווח בר-סמך 95%: 0.24-0.30).
החוקרים מסכמים כי כ-20% מהחולים עם שבר בירך סבלו מדליריום בעת ההגעה הראשונית לבית החולים, והדבר קשור לתוצאים גרועים יותר. שילוב הערכת דליריום בהערכה הקלינית הראשונית הוא ישים בקנה מידה לאומי וצריך להיחשב כחלק בלתי נפרד מהטיפול בחולים עם שבר בירך.
מקור:
תגובות אחרונות